החורף השני ירד עליהם . בדרך כלל גברה הצפיפות בכלא בעונת החורף , משום שהגנבים ביקשו קורת גג לראשם . הגשמים והקור הקדימו וזכו לברכתם של החקלאים היהודים שבכלא . בריוני החדר , לעומתם , אימצו דרך חימום משלהם באמצעות תחרויות היאבקות לקול מצהלות הקהל המשועמם . לפני ההשכמה ביום רביעי 1 בדצמבר , פתח ג'וזף הארמני את האשנב וסיפר ליהודים שראה את יוסף במעצר בעיר . אחר הצהריים שוב ראה את יוסף ואת אשתו עמו . יוסף ביקש לשגר דרישת שלום לכלואים , אך הם לא ייחסו למעצרו חשיבות רבה . הם ידעו שמעמדו הרשמי די רופף , אבל בטחו בו , שייחלץ מכל מצב , וקיוו שאולי המאסר יזרז את דרכו לארץ . בשבוע הראשון בחודש דצמבר שוב התקבל מכתב הלשנה על שארל בדומה לזה שנגע בעסקי חנות הכלא , אך זהות השולח לא אותרה . לפיכך , עדיין אי אפשר היה להתעלם מדאגות היום יום , והיהודים נאלצו להמשיך להיות קשובים לכל פרט , שיכול היה להשפיע על מעמדם ועל עתידם . למרבה התימהון , נער ארץ ישראלי שונא יהודים התמנה לראש החדר . הנער בן ה 8 ו , בן גילם של החמישה , היה יליד מג'דל שליד קיבוץ גבת - מגדל העמק כיום - שהייתה יעד לסיורי לילה של חברי הפלמ"ח ...
אל הספר