הפתק ניתן בידי שליח , אבו עלי שמו , איש נמוך קומה ובעל פנים ערמומיות , שידע כמה מלים בעברית וכמבריח מנוסה הכיר את מבואות הגבול . שערי קיבוץ אילון היו סגורים , כשאבו עלי הגיע אליהם בשעות הערב המאוחרות . כל צעקותיו לא שכנעו את השומר שגירש אותו בגערות . בתבונתו החליט אבו עלי להמתין לבוקר ולן מחוץ לגדר בין עצי החורש . עם בוקר , יום 23 , 'ה באוקטובר , 1947 נכנס לקיבוץ ופנה למוכתר . למקרא הפתק של אברהם הזעיק המוכתר כמה מאנשיו , וככל הנראה , נשקלה האפשרות לחלץ את החמישה בכוח . 105 לא"י לא היו בקיבוץ , וטנדר נשלח בדחיפות לנהריה להשגת הסכום , שלא על דעת מפקדת ה"הגנה . " רק בשעות הצהריים , באיחור רב , יצאו כחמישה אנשים מזוינים אל הגבול , כשבידם הסכום המבוקש , ואבו עלי בראשם . השבויים לא יכלו לדעת את כל הפרטים הללו במועד התרחשותם , אלא למדו אותם בדיעבד בשובם ארצה , ורשמו אותם במחב רותיהם,- הם מעולם לא פקפקו בנכונותם . הלילה הראשון ברמיה חלף בשינה טרופה על גבי מזרונים מזוהמים ושמיכות שורצות פשפשים , כשמעבר לדלת ישבו סקרני הכפר סביב מדורת השומר ודנו בקולניות במאורע . עם בוקר נפתחה הדלת , איש לא בר...
אל הספר