החמישה הובאו אל מבנה דל ועלוב בכפר ששימש את המשטרה . הם הועלו בזה אחר זה בסולם רעוע אל הקומה השנייה , אל חדר חשוך וללא חלונות שבו התגוררו הז'נדרמים . בחדר דלקה נורה והיה בו שולחן . גבר מיוזע ניעור משנתו , החליף בחיפזון את בגד הפיגימה במדיו , ועל שרוול חולצתו נגלו שלושה סרטים . זה היה הסמל , השאוויש הדרוזי , חיידאר עגיאג . ' אחד השוטרים דיווח שתפס את החמישה על הגבול ושברשותם מפות , תחבושות אישיות ונשק . איש מחשובים לא ידע עברית , ואחד הז'נדרמים התנדב לתרגם מאנגלית בחקירה הראשונה מלווה בסטירות לחי . אברהם , בוגר בית ספר תיכון , בעל ידיעה ק לושה באנגלית ובערבית , היה לדובר החבורה . הוא תירץ את שיטוטם כטיול תמים , אך איש מהנוכחים לא קנה את הסיפור . הם ניסו להתעקש על כבודם וטענו כי נתפסו בשטח ארץ ישראל , אך נדחו בלגלוג ובזעם . השאוויש דרש לדעת מי בעל המחסנית שנמצאה , והשוטר הצביע על ישעיהו . ישעיהו , למרות החבטה שחטף , הכחיש שהחזיק אקדח , אך תשובתו לא נתקבלה . השאוויש הודיע רשמית , שהם אסירי הרפובליקה הלבנונית ושלפי התקנות עליהם למסור לידיו כל חפץ העלול לסייע לבריחתם או להתאבדותם . נערך בהם...
אל הספר