סודו של איש ואיש: לשאלת אי־המוגדרות ב'אצל'

לילי רתוק המחלוקת שעוררה יצירת גנסין בביקורת היא מן הפרשות המעניינות בתולדות הספרות העברית החדשה . הבדלי ההערכה השונים והאינטרפרטאציות הסותרות נוסחו באורח נרגש , ונראה כי מקורה של המעורבות הרגשית , הבלתי מצויה בביקורת הוא באופיה המיוחד של יצירת גנסין . מורכבות יצירה זו , הניגודים המצויים בה בכל הרמות של הטקסט , והקומפוזיציה החדשנית ויוצאת הדופן שלה , עשויים להסביר את ייחודה של הביקורת שהוקדשה לה , גם בלי שנדון בעמדותיהם העקרוניות של מבקריה . עד היום לא הוקדש מחקר מפורט לנטייתו של גנסין להשאיר את הסיפור 'מפולש' כביכול , פתוח לריבוי משמעויות , משופע בגורמי אי מוגדרות . לדברי איזר אי מוגדרות נוצרת בשטח ההפקר שבין 'ההשקפים הסכימאטיים' של הטקסט : 'ככל שהטקסט משתדל להיות מדויק ( כלומר , ככל שגדל מספר 'ההשקפים הסכימאטיים' שהוא מציע , ( כן יגדל מספר הפערים בין ההשקפים' . אי מוגדרות היא אפוא , אלמנט יסודי בתגובה האסתיטית , אלמנט האחראי לאיכותו המעוררת של הטקסט , שכן הקורא , המנסה לסלק את אי המוגדרות , הופך מעורב יותר ויותר בתהליך הקריאה . אי המוגדרות , שמקורה בפערים בטקסט , עשויה להסביר גם את נ...  אל הספר
מוסד ביאליק