ו ביום י"ג אדר שנה זו מלאו שבע מאות שנה לפטירתו של ראש המדברים אשר לחסידות האשכנזית בימי הבינים , רבנו יהודה החסיד מרגנשבורק ( רגנסבורג ) בן רבנו שמואל החסיד משפירא ( שפייער . ( הוא ותלמידו רבנו אלעזר בר' יהודה מווירמיישא , שאמנם לא הגיע בחסידות למעלת רבו , היו גם האחרונים בחסידי אשכנז ואחריהם נעלמו עקבותיה של תורת החסידות האשכנזית . נפלאה ומיוחדה במינה היא החסידות הזאת . אין זו תנועה עממית , שהתפשטה בקרב העם וחוללה תמורות גדולות בקרב היהדות המסורה , כמו שראינו בחסידות החדשה , שצמחה במאה השמונה עשרה על אדמת פודוליה , היא היתה רק שאיפהאישית , שרוב הצבור לא היה יכול להיות נזקק אליה . היא לא כיונה את פניה כלפי הצבור הגדול , ומפני זה לא הוכרחה לותר על התוצאות הקיצוניות של הרעיונות העיקריים אשר לה . החסידות הזאת היא הלך נפש - או , אם יש לנו רשות להחליט בזה דבר : השקפת עולם - של אנשי עליה מעטים . אין אנו יודעים בדיוק את מספר החסידים שהיו באשכנז בימי הבינים . אך כי המספר הזה היה מצער במאד מאד - זה נעלה מעל כל ספק . ומן המספר הקטן של חםידי אשכנז בימי הבינים נשארו לנו , בעיקר הדבר , רק שני שמות...
אל הספר