"מקום שיש בו דיסטנס, לא תקום בו אהבה": יהודים וגרמנים לפני ואחרי

יפעת וייס בספרו ") Mein liebster Feiml אויבי האהוב " או "האהוב שבאויבי , (" שהופיע בשנת , 2004 קובע המשורר היהודי וינאי רוברט שינדל באופן נחרץ : "היחסים בין גרמנים ליהודים כאן היו תמיד יחסי זיוף , נבזות חד צדדית , פרוורםיה , סקנדל , פשע ; אף פעם לא סימביוטיים , מעולם לא ידידותיים , אף לרגע לא שוויוניים , זה היה אומלל . " נוסח תקיף וחד זה איננו אלא המשך לדברים הידועים שכתב גרשם שלום בשנת 1962 אודות הסימביוזה היהודית גרמנית . תפיסה זו מלווה בדרך כלל באצבע מאשימה , המופנית אל בני התקופה , שלא קראו את הסימנים ולא חשו באותות מבשרי הרע . שלום הצביע על העיוורון החברתי , על כך 1 " ד 0 חח ם"חח - - החיים החברתיים היהודיים - שבהם דימו היהודים לנוע בקרב גרמנים , תוך שהם נעים למעשה בין יהודים גרמנים ליהודים מומרים , הם אשר העלימו מן היהודים הגרמנים את המצב לאשורו . שינדל מאמץ גישה דומה כשהוא קובע כי : "הן ברפובליקה האוסטרית הראשונה הן בגרמניה הווימארית ישנם יהודים שמבטם אינו ממוקד , בעלי שמיעה סלקטיבית ונכונות לספוג מתוך אדישות שלא תעלה על הדעת השמצות המופנות כלפיהם . " משותפת לדבריו של שולם בשנת 1...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי