3. משמעות ההגירה ודמות המהגרים בספרות הדרוש האורתודוקסית

בהתייחסו להיפוך שחל בקרב המהגרים בפרק הזמן שבין עזיבתם את מזרח אירופה לבין כניסתם לשערי אמריקה , כותב יהודה בוכהלטר , מי שהיה מזכיר "אגודת הקהילות האורתודוקסיות , " את הדברים הבאים : כמו כן לא יחשוב לו היהודי מרו " פ ( רוסיה ופולין ) לחטא ועון את אשר פשע ועוה מעבר לים האטלאנטי בארץ מולדתו , ותיכף כבואו לאמעריקא ישליך במצולות ים כל חטאתיו ולובש צורה חדשה עם דעות חדשות , וכחכם שנולד דמי . אין זאת כי המלאך הממונה על השכחה יושב אפתחא של אמעריקא לקבל גרים , ומדי ראותו איש מאחינו ילידי רוס ( ס ) יא ופולין הוא סותר על פיו ואז הוא שוכח את פשעיו ובערותו שהיה שקוע בהם בארץ מולדתו , ועל ידי השכחה הזאת יהפך פתאום לקדוש וטהור , חכם נבון ובקי בכל החכמות שבעולם . בוכהלטר משתמש בדימויים הלקוחים מתפילת הכהן הגדול ביום הכיפורים , מתפילת תשליך הנאמרת בראש השנה , וממדרש של חז " ל , המציין שכאשר אדם נולד בא מלאך " וסותרו על פניו ומשכחו כל התורה כולה " . " ההפלגה לאמריקה נתפסת בדבריו כמעשה סמלי שבו משליך המהגר את כל עברו המפוקפק , לדעת הכותב , לים וכניסתו לאמריקה מהווה מעין לידה מחדש . זוהי תקופת מעבר , שב...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי