בפברואר 4948 חודשים ספורים לפני ההכרזה על קום המדינה , ראה אור קובץ שיריה השלישי של לאה גולדברג , "על הפריחה , " ובו שירים שנכתבו במחצית הראשונה של שנות הארבעים . עיקר בניינו של הספר - מחזורי שירים , רובם שירי אהבה . השירים מעידים שאהבתה לאברהם בן יצחק עמדה אז במרכז עולמה הפנימי לא פחות ממלחמת העולם , היא טלטלה אותה באושר בלתי מוכר לה עד אז . בשירי "על הפריחה /' בשלושת שירי המחזור "ניסיון " ( ב ( 94-92 ובשירי אהבה נוספים ביטאה אושר רב מהכיל : "איכה תכיל עיני האור /? ידי רפות , ידי הוזות / - איכה אשא ולא אקבר / שכ > רוה כזאת , ^ ךכה כזאתי " ( ב . ( 92 בשיר "קול ציפור " העזה לראשונה להשמיע צעקה גדולה , לשחרר צעקת אושר וצעקת בכי ; "התכלת - כלה צעקה / , עד אפסי >? רומים / הולך הקול // . צלול , צלול האויר הקורא / . ה ? כי הגבה / , האביב הגדול" ( ב . ( 95 האהבה חיזקה את ביטחונה העצמי . בשנים האלה כתבה מחזורי שירים רבי תנופה , המציעים התבוננות רחבה מאוד על טבע הדברים מנקודת מבט פילוסופית , שנימתם סמכותית ובטוחה בעצמה : "משירי הנחל , " "שירים קטנים , " "על הפריחה , " "העץ , " "סונטות אהב " ה ...
אל הספר