ג. בעיית הרע ותכלית המציאות

בעיית הרע הציבה בפני המחשבה הדתית המונותאיסטית את אחת המצוקות הקשות ביותר שבפניה היא הועמדה . בצורה מושגית ניתן לנסח את הבעיה באופן הבא . כיצד ניתן לאשר בו זמנית שלוש הנחות : ( א ) האל הוא כל יכול ; ( ב ) האל הוא טוב ; ( ג ) ישנו רע . אם האל אינו כל יכול , הרי שאנו מבינים את תופעת הרע . אמנם האל הוא טוב , אבל אין הוא יכול למנוע את הרע , משום שהוא אינו כל יכול . כמו כן , אם האל הוא כל יכול והוא אינו טוב , ניתן להבין את קיומו של הרע . אכן האל , בהיותו כל יכול , מסוגל למנוע את הרע , אבל הוא אינו טוב במהותו ועל כן הוא אדיש לרע המתחולל בעולם . במבט ראשון נראה שהמחשבה הדתית המונותאיסטית מחויבת לטענות שהאל הוא כל יכול וגם טוב . כיצד ניתן אפוא להסביר את קיומו של הרעל לאור המחויבות הדתית העמוקה לאמונות הללו על אודות האל , הרוע הופך מעובדה טרגית שיש להתמודד אתה לבעיה דתית ממדרגה ראשונה . בעיית הרע מאיימת אפוא , ובצדק , לערער על המבנה הבסיסי של האמונה . אולם , מעבר לערעור המושגי על יסודות האמונה , יוצרת בעיית הרע משבר קיומי עמוק ביחס להוויה כולה . האדם העומד בפני הרוע נוכח בפער האדיר שבין השיפוטי...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי