התהפוכות שחלו בימים שבין 25 ביולי ל 8 בספטמבר 1943 הטביעו את רישומן לא רק על ההיערכות הפנימית של היהודים ושל השלטונות האיטלקיים , אלא גם על מערכת היחסים שבין הגרמנים , האיטלקים ואנשי וישי , בשלוש ערי הבירה ובדרום צרפת עצמה . הידיעה על הדחתו של מוסוליני בידי חבריו נפלה על הגרמנים ועל משתפי הפעולה מקרב הצרפתים בהפתעה גמורה . לאוואל הזדרז להביע באוזני הגנרל פון נויברון , ראש המשלחת הצבאית הגרמנית בווישי , את דאגתו מן התגובות שהמאורעות המתרחשים באיטליה עלולים לעורר בקרב 'תנועות צרפתיות קיצוניות / והציע לשקול כבר עתה באילו צעדים לנקוט בעתיד הנראה לעין בשל המצב החדש . ואילו מקורות גרמניים המקורבים למטה הצבא בצרפת התבטאו אמנם בימים ראשונים בזהירות , על אודות 'השלב החדש במלחמה' שאיטליה תעמוד בפניו עקב התפטרותו של מוסוליני . אך למעשה , בשטח , החלו בהזרמת כוחות גדולים לתוך האיזור האיטלקי . הם שיגרו גם משלחות של מפקדים בכירים ביותר , הן של הצבא הן של זרועות הביטחון , כדי להכין את הקרקע לקראת תפיסתו המלאה של האיזור בעתיד הקרוב , אם בתיאום עם בעלי בריתם האיטלקים ( ספק בעלי ברית ספק בעלי ברית לשעבר...
אל הספר