ג. חידוש הגירושים מצרפת והתנגדות האיטלקים

העובדה שבראשית פברואר היו קברניטי מעצמות 'הציר / גם ברומא וגם בברלין , עסוקים ב'חילופי משמרות' ובמאבקי כוח פנימיים , לא מנעה מאנשי המנגנון הגרמני , המופקדים על ביצוע פתרון הבעיה היהודית , מלהמשיך במלאכתם בארצות אירופה הכבושות בכלל , וב'איזורי הכיבוש החדשים' בצרפת בפרט . ב 9 בפברואר , 1943 לאחר הפוגה שנמשכה שלושה חודשים תמימים , נתחדשה יציאת רכבות הגירוש מדראנסי אל מחנות המוות באושוויץ , סוביבור ומאידנק . מאז ועד ה 25 במארס , תוך ארבעים וחמישה ימים בלבד , הוגלו מצרפת שמונת אלפים יהודים , מתוכם רבים שנעצרו לא מכבר במחוזות הדרום , ובכלל זה במצודים שנעשו בימים 25-22 בינואר 1943 במארסיי . גירושים אלה של תחילת שנת 1943 נעשו בתנאים התחלתיים קשים מבעבר . מאז הנחיתה בצפון אפריקה והצטרפות הצבא והמינהל הצרפתיים שבאלג'יריה ובמרוקו למחנה בעלות הברית , הסתמן מפנה בעמדת דעת הקהל הצרפתית ביחס למשטרו של המרשל פטן בכלל וביחס למדיניות של שיתוף פעולה עם גרמניה בפרט . נצחון 'הציר' לא נראה כמקודם עניין של ודאי , ועושי דבריה של גרמניה הנאצית בקרב אנשי וישי שוב לא זכו באותה תמיכה עממית רחבה , שהיו רגילים לה...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי