היחסים הפוליטיים שבין איטליה הפאשיסטית ו'הרפובליקה השלישית' של צרפת , בשנים שבין שתי מלחמות העולם , היו על פי רוב משובשים עד מאוד . חרף נסיונות התקרבות אחדים , שנעשו במיוחד באמצע שנות השלושים , בימי כהונתו של לאוואל ( Pierre Laval ) כשר חוץ וכראש ממשלה , צפו ועלו תדירות נקודות מחלוקת פוליטיות ואידיאולוגיות , אשר העיבו על הקשרים שבין שתי המדינות והביאו אותם מדי פעם בפעם עד משבר . להנהגה הפאשיסטית היו , לפי השקפתה , כמה וכמה סיבות לנטור איבה ל'שכנתה הלטינית . ' צרפת , בעלת המסורת הדמוקרטית הארוכה , היתה מאז אמצע שנות העשרים ארץ מקלט להגירה הפוליטית מאיטליה , ושימשה מרכז של הפעילות האנטי 24 פאשיסטית שנעשתה מחוץ לגבולותיה . צרפת הרדיקלית , של ימי 'החזית העממית' וחוזה הידידות עם ברית המועצות , היתה בשנות השלושים הבסיס העיקרי לגיוס 24 הביבליוגרפיה על כך רחבה מאוד , ראה סיכומים אצל : דקלבה , במבחן הסולידריות , עמ' ; 339-303 דקלבה , רוסילי וצרפת , עמ' . 84-39 התמיכה ב'אדומים' בספרד , ואחד המרכזים העושים ( ללא הצלחה יתירה ) למניעת התפשטות הפאשיזם על פני יבשת אירופה . ומעל לכל היתה צרפת , על מח...
אל הספר