הערכת הגירסאות , שתוארה בפרק הקודם , מלמדת שכל הגירסאות נוצרו תוך כדי המסירה הטקסטואלית והן נשקלות בהתאם לכך . לעומת זאת הממצא בפרק זה כנראה לא נוצר תוך כדי העתקת טקסטים , כי אם בשלב קודם , שלב צמיחת ספרי המקרא . משום כך נשאלת השאלה האם ההערכה הטקסטואלית בכלל ישימה לגביו . אם הבחנה זו נכונה , אין ליישם קריטריונים טקסטואליים לגבי ממצא שלא נוצר במסירה הטקסטואלית . את הבדלי הנוסח המתוארים בפרק זה יש להעריך בקריטריונים ספרותיים , והם שונים מקריטריונים טקסטואליים . בניתוח מסורות ספרותיות אין מדברים בלשון של העדפה . כפי שאין מעדיפים שלב משלבי הצמיחה הספרותית על שלב אחר , אין מעדיפים גירסה מן הגירסאות שנדונו בפרק זה על גירסה אחרת . למשל , מי שמבחין בין שלב קדם ךבטרונומיסטי לעיבוד ךבטרונומיסטי בספרים ההיסטוריים ( ראה עמ' , ( 136 מסתפק בתיאור הממצא ואינו משמיע הערכות כגון אלה המקובלות בביקורת הנוסח . ראייה זאת נוגעת לכל הפרטים שנדונו בפרק זה וכן לדוגמאות רבות אחרות . ברם לא קל ליישם גישה זאת לגבי הממצא , שכן בדרך כלל אץ מדובר בגירסאות יחידות , כי אם במערכים טקסטואליים המורכבים מפרטים רבים . נרא...
אל הספר