מטבע הדברים העיסוק בביקורת הנוסח מתבסס על עיון במקורות טקסטואליים . ברם עיון זה מפרה גם תחומים נוספים , בעיקר פרשנות וביקורת ספרותית . פרשן המקרא ילמד הרבה מדרך תרגומם של הקדמונים ובלבד שיבחין בין הרכיבים הפרשניים לבין השתקפותן של גירסאות עבריות בתרגום . תחום אחר הניזון מעיון בעדים הטקסטואליים הוא הביקורת הספרותית שתידון כאן . הביקורת הספרותית מטפלת בכל השאלות המהותיות הנוגעות לספרי המקרא ( מוצא , זמן , מחברות והרכב , ( ותוך כדי כך היא עוסקת גם בשלבי התפתחותם של ספרי המקרא . לפעמים עדי נוסח שופכים אור על תחום זה . כל הנתונים שיידונו בפרק זה עוסקים בהבדלים ניכרים בין נה"מ לעדי נוסח אחרים . הבדלים אלה עתיקים , ולרוב הס משקפים שלבים קדומים בהתפתחות נוסח המקרא . חשיבותם של עדי נוסח המקרא עוברת אפוא את התחום הצר של ביקורת הנוסח . עם זאת פרטים אלה ממשיכים להיות רלבנטיים לביקורת הנוסח , שכן הם מצויים בעדים טקסטואליים , אך הערכתם נעשית בעזרת כלים ספרותיים . מכאן הצורך להבהיר את הגבולות בין התחומים האלה בצורה מדויקת יותר : כאמור בפרק 3 ב , לפי ההנחה המקובלת עברו ספרי המקרא שני תהליכים עיקריים ש...
אל הספר