דברי ביקורת אלה נוגעים אך ורק לשימוש בכללים טקסטואליים , אך אין בהם לחרוץ דין על אי נכונותם . אין להתעלם מן הכללים הללו , אלא יש להשתמש בהם שימוש מוגבל ומבוקר תוך הכרה בסובייקטיביות שלהם . כמו כן בביקורת הנוסח הפנימית של כל אחד מעדי נוסח המקרא , כגון כי"י של תה"ש או הפשיטתא , השימוש בכללים חיצוניים מועיל מאוד . עם זאת השימוש בכללים טקסטואליים לגבי הנוסח העברי מוגבל ביותר . יתר על כן , גם אם יש היבטים אובייקטיביים מסוימים לכללים , הרי עצם הבחירה בהנחייה מסוימת ( ולא אחרת ) משקפת ראייה סובייקטיבית . דרך משל , לפעמים אפשר לתאר פרט מסוים כגירסה קשה או כשיבוש העתקה או כגלוסה ( ראה עמ' . ( 212 בחירת אחת האפשרויות האלה מובילה בהכרח למסקנות שונות , כך שהסובייקטיביות שבבחירת ההסברים הופכת את התהליך כולו לסובייקטיבי . מסקנה זאת מובילה להרהורים אחדים על מהות תהליך ההערכה הטקסטואלית , שבו השימוש בהנחיות טקטסואליות מוגבל ביותר . עיקרה של פעולה זאת הוא לבחור מהממצא הטקסטואלי את הגירסה האחת ( ראה פרק 3 ב ) המתאימה ביותר להקשר . תוך כדי בחירה זאת מושג ה'הקשר' נתפש באופן רחב , שכן הוא מתייחס ללשון , לס...
אל הספר