הצירוף 'הי אלהים' או 'ה' האלהים / כשם פרטי , כלומר כשם אחד ממש , ולא ש'אלוהים' משמש בו כשם כללי , ' - " הוא בלתי ברור . תפוצתו במקרא היא מיוחדת ? הוא מצוי עשרים פעם בסיפור גן העדן ( בראשית ב , ד — ג , כד , ( המהווה לעניין זה חטיבה בפני עצמה ; שתים עשרה פעמים בספר דה"י , 89 ועוד תשע פעמים ביתר ספרי המקרא , בעיקר בתהילים ד : מקורו של הצירוף 87 כדוגמה לתהליכי מסירה מורכבים כאלה יכול לשמש הטקסט הבא : בשמ"ב ו , יב נקרא הארון בשם 'ארון האלהים . ' בטקסט המקביל בדה"א טו , כה 'ארון ברית ה . ' תרגום השבעים לשמואל גורס : 'ארון . "ה תרגום השבעים לדה"י 'ארון הברית . ' יש כאן ארבעה שמות שונים לארון , תוך התחלפות שם האלוהים , והחילופים אינם ניתנים להסבר לאור השיטות שהוזכרו לעיל , אלא אך ורק ל 1 ור ת-ליכי מסירה נמשכים של כתבי היד , הן של נוסח המסורה והן של תרגום השבעים , כל אחד לעצמו וביחסם זה לזה . 88 כנון במל"ב יט , יט : ... ' כי אתה ה' אלהים לבדך , ' או ירמיהו י , י ו 'יה' אלהים אמת , הוא-אלהים חיים ומלך עולם . ' הבחנה זו קיימת גם לגבי 'ר ' , האלהים , ' ובמקראות כגון שמ"א ו , כ ; נחמיה ח , ו ; ט ,...
אל הספר