רוח הקודש, בת קול ונבואה בתפיסת חז"ל

13 ההנחות שחכם זה או אחר ראה דברים ברוח הקודש , או שכל המתמכר לכלל של התנהגות נאותה זכאי לרוח הקודש , או שבניסוך המים בסוכות 'שאבו רוח 58 מה שאמר ר' אבדימי מחיפה : 'מיום שחרב בית המקדש ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לחכמים' ( ב"ב יב , ע"א , ( נגרר אגב פולמוס . השווה רש"י , שם : 'משום דאמר ליה לעיל " אין אלו אלא דברי נביאות" [ בתרגומו ההולם של מ' סימון : , [ sheer imagination שקרא דברי חכמים נבואה , נקט לה להא מילתא . ' הנחת חז"ל הרגילה היא שמיום שחרב בית המקדש ניטלה הנבואה . אבל ש'ניתנה לחכמים . ' או ש'מן החכמים לא ניטלה' ( שם , שם , ( אינו מציין את הנקוט בידם בדרך כלל . הקודש' — יש בהן סתירה מסוימת לקביעתם של חז"ל , שלאחר חורבן בית ראשון , או משמתו נביאים האחרונים , 'נסתלקה רוח הקודש מישראל' ( למעלה , פרק א , סי' . ( 15 אלא שחז"ל עצמם הוסיפו : 'אף על פי כן היו משמיעין להן בבת קול' ( תוס' סוטה יג , ב ; בבלי שם מח , ע"ב וסנה' יא , ע"א : 'משתמשין בבת קול . ( ' בכך נתרככה הסתירה במקצת , במיוחד לאור העובדה , שבדומה ל'נבואה' ו'רוח הקודש , ' גם 'רוח הקודש' ו'בת קול' יכולות להתחלף בלשון חז"ל ,...  אל הספר
מוסד ביאליק

האוניברסיטה העברית בירושלים

י"ל מאגנס