7 מקרהו של הצירוף 'תורה ונביאים , ' בלא 'כתובים , ' בדברי חז"ל פשוט הוא וחד משמעי לאין ערוך משימושיו בקומראן . אבל ההיקרויות שלו בדברי חז"ל מרובות קצת יותר ( והיקף החומר הספרותי גדול הרבה יותר . ( בדברי חז"ל בא הצירוף 'תורה ונביאים' בכמה ברייתות , בתלמודים ובתוספתא , ומשהו קרוב בא במקום אחד במשנה . בכל ההיקרויות הללו , הכינוי 'נביאים' ( או 'נביא' ביחיד ) מכוון לשמונת ספרי הנביאים שבמקרא במקורו העברי ( או לאחד הספרים האלה . ( אין למתוח את משמעו של הצירוף מעבר לזה ואין להכניס לתוכו מה שאין בו . במשנת ר"ה ד , ו אמרו , שלפני התקיעות במוסף ראש השנה 'אין פוחתין מעשר מלכיות , מעשרה זכרונות , מעשרה שופרות . ' והוסיפו : 'מתחיל בתורה ומשלים בנביא . ' וכוונת הדברים כך היא : מתחיל בשלושה פסוקים מן התורה , עובר לשלושה פסוקים מן הנביאים ועוד שלושה פסוקים מן הכתובים , ומשלים ( את הפסוק העשירי ) בנביא . ההשלמה נעשית בנביא מפני הטעם המפורש בגמרא ( ר"ה לב , ע"ב , ( שפסוקי מלכיות מעטים הם בתורה וקשה להשלים בהם את מכסת עשרת הפסוקים . דעת ר' יוסי היא ש'אם השלים בתורה , יצא' ( ר"ה ד , ו , ( או כדבריו בבריית...
אל הספר