נותרו עוד כמה צדדים ביחסי החברה היהודית והלא יהודית שעלינו להיזקק להם . היהודים לא יכלו' כמובן , להתעלם מן המוסדות המדיניים והמשפטיים של החברה הלא יהודית , שבצידה ובחסותה חיו חייהם . עליהם היה לפתח כללי התנהגות מסוימים בעסקיהם , הן עם יחידים והן עם מוסדות שמחוץ לתחום עדתם . הבסיס החוקי שעל פיו ישבו היהודים באחת מארצות המערב היה לרגיל הפריבילגיום , * ( privilegium ) היינו כתב הרשאה מיוחד שניתן מידי מי שהשלטון בידו במקום ההוא . אין רמז במקורות לכך שהיהודים תבעו לעצמם את רשות הישיבה על בסיס אחר , כגון זכות ירושה או טענת חזקה כיושבי המקום מאז . גם לפני התפתחות המושג של , servi canierae שמן המחצית הראשונה של המאה הי"ג ואילך הפך את היהודים למעין רכוש חוקי של השליטים , הכירו היהודים בפה מלא בתלותם במחזיקי השלטון . 2 שאיפות פוליטיות לא היו להם , ולא ביקשו אלא את חסותם של השליטים . בטחון החיים והרכוש , לעתים גם ההצלחה הכלכלית , היו תלויים בבעלי הכוח המדיני שבמקום . מכל הבחינות היו היהודים מעוניינים בקיום הסדר הציבורי ! כל הפרעה במהלך התקין של החיים עשויה היתה להיות להם לרועץ . קבלת מרותם של שלי...
אל הספר