היא פזורת־תלתלים

כה עמךה ודם , כךז אור על פיה צחוק חנה ; היא כלה נ 1 הךת — וכ ^ וופת חלום בדמי אל רן ^ חק מאזינה ... ובכל תמת גוה ובשפתי האור כל מצהירה ? ךנת ^ מי ךמה — — אך לגלה התמימה , בקצה נעל צחור , נתעפךה אט אט באדמה ...  אל הספר
מוסד ביאליק