פתיחתא זו של בר קפרא , בן דורו של ר' יהודה הנשיא , מיועדת לקריאת ויקרא כד , א—ב : ... ' ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלת נר תמיד . ' כמו בדרשות אחרות לפרשות נר התמיד והמנורה ביקש בוודאי גם בר קפרא להטעים , ש'אין הקב"ה צריך לאורה ; ' אלא על ידי מתן מצות הדלקת הנר רצה לזכות את האדם , ותנאי התנה , כביכול , עמו , שאם ההוא יאיר את נרו של הקב"ה , אף ה' יאיר את נרו נשמתו . דרשה זו תופסת את הכתוב שבתהלים כמעין דו שיח . הצלע הראשונה מושמת בפי : 'ה 'כי אתה תאיר נרי' ; ואילו השנייה בפי האדם : 'ה' אלהי יגיה חשכי ' . הגירסה השנייה , הקושרת את הדרשה ( בנוסח שלפנינו בלי הפסוק הפותח מתהלים ) לדברים ד , ט — פסוק המדבר בתלמוד תורה — תופסת גם את 'נרו של הקב"ה' כמיטאפ 1 רה : אין נר זה אלא תורה . ייתכן שיש בדרשה זו פיתוח נוסף של המוטיב המקורי בפי בר קפרא עצמו , בשעה שחזר ודרש על פרשה אחרת ; או אפשר לראותה כשימוש ברעיונו של בר קפרא , תוך הרחבתו ויישומו מחדש , בפי אחד הדרשנים שלאחריו , כדרכם של הללו להשתמש בדברי קודמיהם באופן חופשי ולהתאים אותם להקשרים חדשים . בר קפרא פתח : ' כי אתה תאיר נרי ה' אלהי יג...
אל הספר