על פי עניינו , בניינו ומארגו של תהילים עז ניתן לקבוע במידה ניכרת של סבירות שהמזמור בדמותו הנתונה אינו מעשה מרכבה , הרכב של מזמורים או קטעי מזמורים נפרדים , כדעה שעדיין מובעת במחקר , אלא מלאכת מחשבת של יצירה ספרותית אחידה . במאמרי זה , המוגש עם ברכת בכול מכול כול לאיו"ש לחברי הפרופ' מנחם הרן נ"י , רצוני לנתח את המזמור לפי שיטת האינטרפרטציה הכוליית , כדי לאשש מסקנה זו , ובעיקר כדי להעמיד על דיוקם פרטים לא מעטים , וכך לעמוד על מלוא משמעותו של המזמור . ממבט ראשון זוהי דמות המזמור : 1 מן החוקרים במחצית השנייה של המאה הכ' סבורים כך , למשל , מק'קולו ; קראוס ; ג'פרסון . ובכן , במזמור מזדקרות מלים חוזרות . על עובדה זו כבר עמד קסלמן , ובעיקר בה הוא מוצא סימוכין לתפיסתו שהמזמור הוא 'יצירה ספרותית של משורר אחד . ' ואכן , מלים חוזרות אלה מקשרות בין חלקי המזמור מן הבחינה החיצונית , אך הן גם רומזות להתייחסויות הפנימיות , כפי שיתברר מהתבוננות מדויקת במזמור . המזמור מתחלק לשני חלקים ראשיים : ( א ) פסוקים ב-י , קינה על המצב בהווה ; ( ב ) פסוקים יא-כא , שבח לה' על נפלאותיו עם עמו בימי קדם . בחלק ( א ) ני...
אל הספר