ראוי לעמוד על הצורות הסגוליות של המחשבה בתקופה מן התקופות לא רק כדרר שצורות אלו מתגלות בעיונים תיאולוגיים ופילוסופיים , או בתפיסותיהן של דתות ואמונות , אלא גם כדרך שהן מופיעות בחכמת המעשה ובחיי יום יום . נוכל אפילו לומר , שרוח הדור אופיה האמיתי נגלה בדרך שבה היא רואה ומבטאה דברים שיגרתיים ופחותי ערך יותר מאשר בגילויהם הנעלים של הפילוסופיה והמדע . כי כל העיונים הלמדניים , לפחות באירופה , שלובים בצורה מורכבת מאוד במקורות יווניים , עבריים , ואפילו בבליים ומצריים , ואילו בחיי יום יום רוחו של הגזע או רוחה של התקופה מתבטאת בתמימות ובספונטאניות . הרגלי המחשבה ודפוסיה , האופייניים לספיקולאציה הנעלה של ימי הביניים , כמעט כולם חוזרים ומופיעים בתחום של חיי היום-יום . גם כאן , כפי שנוכל לשער , האידיאליזם הפרימיטיבי , שבאוניברסיטאות קראו לו ריאליזם , טמון ביסוד כל הפעילות המחשבתית . לבודד כל אידיאה לעצמה , לתת לה את נוסחתה , לנהוג בה בחינת ישות , ואחרי כן לשלב את האידיאות , לסווגן , לסדרן במערכות מידרגיות , תמיד לבנות בהן קאתידרלות —זו דרכו של איש ימי הביניים , גם בחיי המעשה . כל שקונה לו מקום של ...
אל הספר