מילי אפשטיין ינאי במאמר זה אני דנה בכמה מחשבות על למידה ועל הוראה , במיוחד על האופן שבו הוראה ולמידה באות לידי ביטוי בתהליך הכשרת המורים . הבסיס לדיון במאמר הוא סיפור אישי המבטא את השפעת מעשה ההוראה . ההוראה נחקרת כפרופסיה המשלבת יחדיו יסודות פרדוקסליים , כגון ההיבט האוניברסלי וההיבט היצירתי אישי של ההוראה . יסודות אלו מזמינים תמיד הכרעה מעשית ואינם ניתנים לפתרון אחיד ולאורך זמן . במאמר התמקדתי בשלושה מושגים מרכזיים ( לדעתי ) בתהליך ההוראה למידה : פליאה , סקרנות וחקרנות , ובעזרתם ניסיתי להאיר תהליך זה . ברצוני להתחיל רשימה זו בסיפור אישי . לא אחזור אליו בהמשך כדי להסיק ממנו מסקנות או כדי להבליט את דבריי בעזרת הדוגמה . אני מבקשת מכם , הקוראים , שתתנו לו להדהד בראשכם במהלך הקריאה ולהשתרג עם סיפורים משלכם . והנה האירוע החרות בזיכרוני : התקופה — ימי השלטון הצבאי בארגנטינה , ימים ספורים לפני סוף שנת הלימודים . המורה לספרות בבית הספר התיכון בבואנוס איירס , הגברת שוורצברג , נשענה על מסגרת דלת הכניסה לכיתה ואמרה לנו , התלמידות , שכדאי ורצוי שנזכור את שמות הספרים שהיא עומדת להציע לנו לקריאת קיץ...
אל הספר