מיתולוגיות ארגוניות

פתיח ישראל כ"ץ חמשת הטקסטים המתארחים כאן הפעם נעים במרחב שבין צבא וביטחון לבית . כל הכותבים שימשו בפרק זמן זה או אחר יועצים ומנחים בעבודה עם מפקדים , וכולם השתתפו בקבוצות כתיבה שונות שהנחיתי עם שותפים לאורך השנים ( יובל פיורקו , רועי ליס ובעיקר תמר גרוס . ( את הטקסט הראשון שלח אלינו מישאל חירורג , מוותיקי היועצים הארגוניים בארץ . הטקסט המובא משל האחרים נכתב במסגרת קבוצת כתיבה שקיימתי עם תמר גרוס בבית הספר למנהיגות בצה"ל ( ביסל"ם . ( תודתי נתונה לרינה שמיר דונר ולשרית אלפיה דיאמנט מביסל"ם ולדובר צה"ל , שאישרו הבאת הדברים כאן . החיבורים עוסקים כולם בגבולות . באמצעות הביטוי האישי הם מביאים משהו מהחוויה הישראלית - העמוסה , הדחוסה , המסויטת לעתים ועם זאת גם החמה , המעורבת והנמרצת , חוויה שצבא וחברה מתחככים בה זה בזו וזו בזה ללא הרף . יש בטקסטים גם ביטוי לכך , שהיועץ הארגוני מביא עמו לעבודתו את ספקותיו , את עומסיו ואת חרדותיו . בדרך כלל היבטים אלה של עבודת היועץ זוכים פחות לביטוי פומבי , אף שיש בהם עניין . הימנעות זו תורמת להאדרה של דמות היועץ כאדם נחוש , המכיר את האיזונים הדרושים ומוצא אותם...  אל הספר
צפנת, מכון למחקר, פיתוח וייעוץ ארגוני