פרק שישי מהרעה לניתוק היחסים הדיפלומטיים ולקראת 'הפתרון הסופי' של הבעיה היהודית, 1951 - מרס 1953

השנים , 1953-1951 האחרונות לשלטונו המוחלט והרודני של סטלין בברית המועצות ובגוש המזרחי כולו , היו בוודאי החמורות ביותר בכל תולדות היחסים המיוחדים בין הקומוניזם לציונות כאידאולוגיות עוינות , ובין ברית המועצות לישראל בזירה הדו–צדדית והרב–צדדית הבין–לאומית . בחלקו הראשון של הפרק נסקור וננתח כיצד צעד אחר צעד , מהלך אחר מהלך , הלכו היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות והשתבשו על רקע המדיניות הביןלאומית הכללית והמזרח תיכונית של ברית המועצות ; כלומר יהיה עלינו לבדוק באיזו מידה ניתוק היחסים הדיפלומטיים בפברואר 1953 בין ברית המועצות ומדינות מזרח אירופה ובין ישראל , שהיה צעד קיצוני ואף חריג במדיניות החוץ של ברית המועצות , היה תוצאה ישירה של מדיניות החוץ הסובייטית , או תוצאה עקיפה ובלתי נמנעת של מדיניות הפנים בתחום הלאומי–יהודי . התשובה על כך תינתן בחלקו השני של הפרק , המוקדש להתייחסותו של השלטון הסובייטי למיעוט הלאומי היהודי בברית המועצות ובמדינות מזרח אירופה , שבשנים 1953-1951 כבר נמצאו בשליטה סובייטית מוחלטת . בבירור נוכל להיווכח שהאנטישמיות הקומוניסטית הממלכתית , שחיזקה והעמיקה את האנטישמיות העמ...  אל הספר