האם הנבואות על גאולה ושיבה אכן משקפות ציפיות בקרב הגולים בבבל להיגאל ולשוב למולדתם , או שהנבואות הללו הן יצירות ספרותיות שנכתבו בידי בעלי חזון בודדים , אם בגלות ואם בארץ–ישראל , אם בתקופת הגלות ואם בתקופה הפרסית , בלא קשר למציאות ההיסטורית , ואין הן מעידות על כיסופי גאולה בקרב הגולים ? שאלה זו עולה מכיוון : ( א ) שגאולה במובן של שיבה לארץ המולדת לא הייתה דבר מובן מאליו לנוכח מדיניותן של האימפריות אשור ובבל , ולא ידוע על נבואות גאולה ושיבה בקרב גולים מעמים אחרים ; הניסיון ההיסטורי מן ההגליות ההמוניות האשוריות לימד שאין תקווה לשיבה , ועל כן לא היה כל יסוד להפיח תקוות ולא בסיס לכיסופי גאולה . ( ב ) יש כתובים במקרא שאפשר לפרשם כאילו החורבן וההגליה הם קץ לישיבת העם בארצו , וכתובים אלו משקפים קו מחשבה של הגולים ושל הפליטה הנשארת ביהודה , ועל כן נבואות גאולה אין להן דבר עם המציאות של תקופת הגלות . ( ג ) ידיעות שרבים מן הגולים וצאצאיהם לא עלו לציון בעקבות הכרזת כורש אלא נשארו בבבל ; על כן כיסופי גאולה ושיבה לא הייתה נחלת הרבים . ( ד ) אמרות בספרי הנביאים , ובייחוד בספרים ירמיה , יחזקאל וישעיה ...
אל הספר