א . ההחלטה הצפויה - מלחמה ב 30 במאי 1967 חתם חוסיין מלך ירדן עם שליט מצרים , נאצר , חוזה הגנה הדדי שהכפיף את צבאו לפיקוד הצבא המצרי . על פי עדות השליט הירדני עצמו , הוא קיבל את ההחלטה יום אחד בלבד לפני החתימה , לאחר ששמע ברדיו את נאומו של נאצר ב"אסיפה הלאומית" המצרית . "החזרנו את המצב לשנת , 1956 נחזיר אותו גם לשנת , " 1948 הבטיח השליט המצרי לבני עמו , וחוסיין התייחס לדבריו ברצינות . אין ספק שגם המלך , כפי שטען אבא אבן לימים , "נסחף לפורענות מחמת פרץ 757 ההתרגשות וההתרוננות ששטף את העולם הערבי . "כולו סיבה נוספת להצטרפותו הייתה נעוצה כנראה בחששו כי נאצר ישיג ניצחון יוקרתי , שיגביר את השפעתו בעולם הערבי , וכי הישארותו מחוץ ל"קואליציה המנצחת" תעמיד את 758 משטרו בסכנה . הצטרפותו של חוסיין אל מצרים וסוריה אותתה לחורשי המלחמה שם , בראשות המרשל עאמר , כי זמנם הגיע וכי צדקו כאשר דרבנו את 759 נאצר לצאת למלחמה . ואולי יותר מכול , היא סימלה את טירוף המערכות שהתחולל במזרח התיכון . במהלך השנים האחרונות היה זה דווקא חוםיין , שבסדרה ארוכה של שיחות עם נציגים ישראלים בכירים ביותר ניסה להרגיע את האזור...
אל הספר