החלום שחלם הרבסט ביושבו לצידה של הנריאטה מול לשכת היולדות , מקיף את כל ארועיו של הרבסט עם שירה מראשית התקרבותו אליה ועד סופו המר . החלום מדבר אל הרבסט בלשון תמונות וסמלים ומותיר אחריו תמיהה עמוקה וחרדה . חלומו זה של הרבסט , הראשון בסדרת חלומותיו בספר , "שירה" שב וחוזר אל הרבסט בווריאציות מגוונות בשלבי ראליזציה שונים , עד כי דמות הקבצן הסומא , שמקורה באותו חלום , והמייצגת את ה"אני הרוחני" של הרבסט , כמו פורצת את מסגרת החלום ומתלווה אל הרבסט במציאות החיים . דמות זאת , בת נפשו של הרבסט , היא גם המכוונת אותו אל שערי בית המצורעים . חוטים בלתי נראים לעין עוברים ממציאות לחלום ובחזרה , וכן - מחלום אחד למשניהו , אך גיבור הדרמה הסומא אינו ער למתרחש ואינו שומע את פעמוני האזעקה הבוקעים מחלומותיו אלה . 22 מדרש בראשית כ"ב 23 משמעות השורש "זקור" היא . "זרוק" ( א ) מוטיב הסומא משתי עיניו צומח בד בבד עם התרפקו של הרבסט במחשבותיו על ליזבט ניי היפה , קרובתו של רבו המובהק , הפרופסור ניי . הרבסט כמו ממשמש בגופה של ליזבט ניי בפרטו לעצמו את פרטי יופייה : "זיו עיניה השחורות ... חיטוב פניה העדינים , נוי קומתה ...
אל הספר