ב

ב

בימי העלייה השנייה , בשלבים הראשונים של היווצרות המרכז התרבותי והפוליטי בארץ ישראל , אפיינה ההתלבטות המשיחית החילונית את חוגי תנועת הפועלים . המתח המהפכני , ובמיוחד הסוציאליסטי , שייבאו חבריה מן הזרמים החברתיים שהזינו אותם באירופה תורגם , לעתים , בהוויה הארצישראלית , לטרמינולוגיה משיחית מסורתית ברוח של רומנטיקה לאומית ( גורני ( 1966 המיוסדת , בין השאר , על הנגדה חריפה בין פאסיביות גלותית לבין גבורה ארצישראלית כערובה להגשמת גאולה לאומית ( פרנקל . ( 96-86 , 1988 במאמר 'פתרון לא רציונלי / שפרסם א . ד . גורדון ב 1909 הוא טען כי 'שופרו של המשיח עדיין לא נשמע ולא יישמע אלא מתוך החיים החדשים , שייבראו פה' ( גורדון תשי"ז , , ( 93 ובכך הציב נוסחה של משיחיות מסויגת : מצד אחד הוא אמנם התנגד לדחיקת קץ משיחית , אך מצד שני הוא גם הצביע על חשיבות הפרספקטיבה של הגאולה במציאות הארצישראלית החדשה : וזאת היא עבודתנו . צריך לטעת את האידיאל של הגאולה והתחייה בקרקעו הטבעי , צריך לעורר פה חיים חדשים , חיים שלנו , ולקבוע את מרכז התנועה , את הכוח המושך של התנועה , בתוך עצם החיים ( שם , . ( 94 המשיחיות האמביוו...  אל הספר
אוניברסיטת בן גוריון בנגב. המרכז למורשת בן גוריון