1. בחירתו של ההיסטוריון

המילה 'היסטוריה' היא מילה עתיקה מאוד , עתיקה היא כל כך עד כי לעתים נלאית הנפש ממנה . אבל נכון שאך לעתים רחוקות הרחיקו לכת עד שרצו למחוק אותה לגמרי מאוצר המילים . אפילו הסוציולוגים מאסכולת דירקהיים מקצים לה מקום . אלא שהם מגלים אותה אל פינה עלובה של מדעי האדם : אל מעין בור נשייה שהם משליכים אליו את העובדות האנושיות . הללו נראות להם בעת ובעונה אחת שטחיות מכול ומקריות מכול , לאחר שייחדו לסוציולוגיה כל מה שנראה להם ראוי לניתוח רציונלי . לא כן אנו ; אנו נעסוק במילה 'היסטוריה' במשמעותה הרחבה ביותר , שלא יהא בה כדי לפסול מראש כל כיוון חקירה שהוא : בין שייטה לחקר הפרט או לחקר החברה ובין שליטה לתיאור משברים בני חלוף או לחקר יסודות יציבים יותר . המילה ' , 'היסטוריה כשהיא לעצמה , אינה טומנת בחובה כל אני מאמין שהוא : האטימולוגיה הראשונית שלה מחייבת אותנו ל'מחקר' ותו לא . מובן שמיום שעלתה המילה הזאת על דל שפתיו של האדם , לפני למעלה מאלפיים שנה , השתנה תוכנה לבלי הכר . זה גורלם של כל אותם מונחים בשפה הניתנים בחיות של ממש . אילו נאלצו המדעים לברור לעצמם שמות חדשים לאחר כל כיבוש וכיבוש — לכמה טקסי קרי...  אל הספר
מוסד ביאליק