בדומה לטיפוסים אחרים של נשים בשואה גם האמהות נכחו בתודעה הציבורית כשהתרחשו מחלוקות פוליטיות ואידיאולוגיות שהסעירו את הציבור בארץ . סיפוריהן התאימו מאוד לנאומים שנישאו באסיפות עם ובכנסת והוכיחו עצמם ככלי רטורי יעיל . היה זה סיפור שמאזינים - כבנות ובבנים , כאמהות וכאבות - יכלו להזדהות איתו : היו בו מאפיינים אוניברסליים - סיפור נורא על אשה שילדיה נקרעו מעליה , ומאפיינים יהודיים - ילדיהן נגזלו מפני שהן , ועל כן ילדיהן , היו יהודים . בשונה מהלוחמות החמושות בגטו או ביער , האמהות בדרך כלל לא נקשרו למפלגה או לתנועה פוליטית , ולא לנשים ספציפיות . בשנות החמישים ניצולות שבימי השואה היו אמהות והופיעו בציבור לא הוצגו כאמהות בשואה . במקרה אחד בסוף , 1954 דיווח קול העם שניצולה שאיבדה בשואה את חמשת ילדיה אמורה היתה לפתוח עצרת נגד חימוש גרמניה שהתקיימה בתל אביב . המשטרה פיזרה את המפגינים ולכן היא לא הספיקה לשאת דברים . שמה . 123 יוסף לפיד , "שיר הפרטיזנים מזהה את הבת , "האבודה מעריב , , 3 . 2 . 1958 עמ' . 3 . 124 י"ד ברקוביץ , "אל הדוד , "באמריקה כתבי י"ד ברקוביץ , כרך שני , תל אביב : דביר , התשי"א , ...
אל הספר