4. "בת צחוק על שפתיהן"

בתקופת השואה גילו הלוחמות החמושות בגטאות , ביערות ובמחנות עוצמה פיזית , כוח סבל ושליטה עצמית , היו מסוגלות להימנע זמן ממושך מצרכים בסיסיים כמו אוכל ושינה ולעמוד בעינויים . שולמית אלוני כתבה בדבד הפועלת על התרשמותה מהלה שיפר רופאייזן , לוחמת גטו קרקוב , שהמשיכה בפעולתה מתוך הכרה עמוקה כי היא חלק מכלל שחייב להילחם על קיומו . שוב ושוב סופר כיצד השליכו נפשן מנגד וסירבו להציל את עצמן או את בני משפחותיהן . פרומקה פלוטניצקה סירבה לעזוב את חבריה , היא נהרגה בשלושה באוגוסט 1943 בבונקר של קיבוץ דרור בבנדין . "פנים אל פנים הביטו בפני המוות ובת צחוק על , "שפתיהן סופר על צעירות במחתרת , ש"גילו מסירות אומץ לב אגדי כמעט ; כמה פעמים הציצו לעיני המות . מצטיינות בהעזה יוצאת מגדר , "רגילה ושמרו על רוח שלווה : "כאשר דרש השוטר האוקראיני מפרימה נוימן , חברת בית"ר , להסיר את מעיל הפרווה שלבשה בטרם יירה בה , חטפה את . "הרובה צחוקן , שחזר ונשנה מול אכזריותם של הגרמנים , היה סמל לפער בין כלי הנשק של האויב לבין הנשק הערכי של היהודים הלוחמים . "בקבוצתי היו 30 איש , וכל ציודנו - שני רובים , אקדחים ורימונים , ובכל...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד