המחויבות של הרב עובריה להכרעותיו של רבי יוסף קארו מתבטאת פעמים רבות בכתביו . כך , למשל , הוא קובע - באופן גורף ( בפתיחה לחלק ה של ספרו יביע אומר : ( הנה ידוע שבכל דיני איסור והיתר קיבלנו עלינו הכרעת מרן ה"שולחן ערוך" רבינו הגדול מהר"י = 1 מרן הרב רבי יוסף ] קארו , אשר מלך מלכי המלכים חפץ ביקרו . הרב עובדיה כותב בשפה פנימית , כאילו קהל קוראיו מצוי איתו בקהילה סגורה . הביטוי "קיבלנו עלינו" מופנה לאותה קהילה סגורה , ויוצר קולקטיב בעל זהות מאוחרת . אלא שהרב עובדיה אינו מתכוון לקהילה קטנה , כי אם לכל יוצאי ספרד לתפוצותיהם . התיאור של רבי יוסף קארו כמי ש"מלך מלכי המלכים חפץ ביקרו" - המושתת על פסוק במגילת אסתר "האיש אשר המלך חפץ , "ביקרו ועל החריזה של השם "קארו" והמילה "ביקרו" - הופיע כבר בחייו של רבי יוסף קארו , ואפילו בכתביו שלו . בספר מגיד מישרים , ספר המתאר דברים היוצאים מפיו של "מגיד" - מעין מלאך המלווה את המחבר בכל דרכיו - אומר : "המגיד" האי הוא ריש מתיבתא רבה דארץ ישראל פסקנא רבה דארץ ישראל מחברנא רבה דארץ ישראל - יוסף המכונה קארו דמלך מלכי המלכים חפץ ביקרו = 1 זה הוא ראש הישיבה הגדולה...
אל הספר