הקף הפסיקות בעלות המשמעות החברתית בפסקי הרב עובדיה רחב מכדי להיכנס למסגרת ספר זה . שיקולי דעת אנושיים מלווים כמעט כל נושא שהוא דן בו : כשרות בשר , הכשרת כלים , איסורי עריות , ועור ועוד . הכתיבה של הרב עובריה לא הותירה כמעט שום נושא בעולם שלא טופל על ירו , בכל ארבעת חלקי השולחן ערוך . אביא דוגמאות לכך על קצה המזלג ; יביע אומר חלק א יורה דעה סימן ג : האם מותר להכשיר כרס בהמה שנמלגה ברותחין לפני שנמלחה . הרב עובדיה מביא דיון שהיה לו עם רב אשכנזי שביקש להחמיר עם הציבור שאינו נמנה עם בני תורה ואיננו יודע להבדיל בין אסור למותר . הרב עובדיה פורש שם את משנתו על האיסור להחמיר עם העם , משום שהתורה חסה על ממון ישראל . שימוש במונח זה ( ששייך במהותו לתחום של מטא הלכה ) נמצא אצל הרב עובריה עשרות פעמים . יביע אומר חלק ז יורה דעה סימן י : בעל תשובה שיש לו מערכת של כלי חרסינה , שהשתמש בה בעבר לבשר ולחלב . על פי שורת הדין אי אפשר להכשירה כי דינה כדין חרס . הרב עובדיה פסק להתירה בהגעלה , על ירי צירוף שלושה ספקות . המניע להיתר הוא , שלא תינעל דלת בפני בעלי תשובה . יביע אומר חלק ב אבן העזר סימן ב : אשה שבג...
אל הספר