רעיון ממלכת הכוהנים , שלהגשמתו נבחר ישראל להיות "סגולת" אלוהי השמים בארץ , יצר יחס הרה סתירות בין ישראל לעמים . מבחינת היותו ישות קיבוצית משפחתית שבטית ומבחינת תנאי ה"גן" הנחוצים לקיומו - נחלת ארץ , משק מפרנס , חברה ממוסדת וממלכה מגוננת ומאחדת - וכן מבחינת שאיפתו לאושר ארצי , ישראל נחשב בתורת משה והנביאים לעם ככל העמים , וכדי לשרוד ולהגיע למטרת אושרו הוא הוכרח להילחם על מקומו ועל מעמדו בתנאים ובדרכים שקבעו לו העמים השכנים לו . התורה לא רק מתירה זאת , אלא גם מצווה על כך . על פי מצוות אלוהים בברית בני נח , צריכים כל העמים לחיות בצדק ובשלום על נחלותיהם , אבל קיומה על ידי כל העמים הוא חזון רחוק ; השלום כמצב של ביטחון ואושר גן עדני הוא משאת נפשם של כל בני האדם וכל העמים , אבל בתנאי הארץ המקוללת שואפים רובם להגשים אותה בדרך האנוכית שהביאה לגירוש הזוג החוטא מגן עדן - מתוך מאמץ תחרותי להשיג שלטון במשאבים שיבטיחו את אושרם בהווה ובעתיד , ולו גם על חשבון בני אדם אחרים ועמים אחרים ובמחיר ריבויים וניצולם . מלחמות התקפה וכיבוש , השתחררות והגנה , ההתכוננות אליהן או הרתעה שלהן על ידי בריתות היו לחוק ד...
אל הספר