התקופה הערבית

צלאח אדין הפך את הר הזיתים לרכוש מוסלמי מקודש ( 1198 ) והפקידו בידי שתי משפחות ערביות למשמרת , בעוד הכנסיה הפכה למסגד שנים מספר לאחר מכן ^ שנת . ( 1200 המוסלמים ערכו שינויים במקום , בהתאם לתפיסתם ומורשתם הארכיטקטונית ; הכפה הפתוחה כלפי שמים הוחלפה בכפה סגורה כבדה , ואילו המרווחים בין העמודים שתמכו בכפה "נחסמו" על ירי קירות , אך תשתית הבנין בכללה , נותרה כמות שהיא . מיחרב ניבנה מדרום , ובתקופה מאוחרת יותר , הוסטה "אבן העליה" מהמרכז ( כפי שהתחייב בבנין הצלבני ) דרומה , קרוב יותר למיחרב . בהיות המקום מקודש למוסלמים , הוא נשתמר כמצב המניח את הדעת ; לא כן שאר חלקי הכנסיה ( להוציא את האריקולה , ( שחרבו בהדרגה . עולי הרגל הנוצרים שרצו לבקר במקום ולהתפלל נאלצו לשלם מס כניסה מיוחד לישמעאלים . מגמת פניהם לא היתה עוד לבקר את המבנה המדיאבאלי , בו איבדו כל ענין לאחר שהפך למסגד , אלא להזין עיניהם באבן ממנה עלה ישו השמימה . ומכאן שיש לנו ענין באותה האבן והמוצאות אותה , לא פחות מאשר בכנסיה עצמה .  אל הספר
הוצאת ספרים אריאל