חרף רמתן הגבוהה של המזכרות , נעשה הייצור בתנאים פרימיטיביים ביותר . הפועלים השתמשו בגזע עץ קטן , כשולחן , ובכלי עבודה פשוטים כאיזמל ופטיש , ( 21 ) ולפעמים במשורים , בפצירות , במקדחות ידניות ובמלחציים . ( 22 ) לפני העיבור רככו את הצרף במים למשך לא יותר מיום . ( 23 ) בשעת העיבוד השתמשו הפועלים לא רק בידיהם , אלא אף ברגליהם והגיעו בזריזותם הרבה לתפוקה גבוהה יחסית . ( 24 ) בבתי מלאכה בבית לחם ( ר ' תמונה ) עבדו גברים ונשים יחד , תופעה בלתי רגילה במזרח , ועמד על כך כבר גייקה . ( 25 ) תאור חי וממצה על ייצור הצדף בבית לחם נותן בידינו הכומר הגרמני גרף : ( 26 ) " נכנסנו לבית המלאכה . על הרצפה ישבו 5 גברים , מאחורי גזע עץ מעובד , שעליו הונחו המלחציים . העובד הראשון מכניס את הצדף , אותו הוא חותך במשור סרט , ולצידו נערמות ערמות הפסולת . הפועל השני מחזיק פצירת פלדה בעזרתה הוא מיישר את חתיכות הצדף בצורה גסה , הפרעל השלישי חותך את החומר במשור דק לחרוזים , הרביעי קודח חור בחרוז , התפוס במלקחי עץ מחוזקות במלחציים . את המקדח הוא מפעיל באמצעות רצועת עור באופן ידני . לבסוף מגיע החרוז לידי הפועל החמישי , ה...
אל הספר