לתולדות תעשיות הצדף והמזכרות בבית לחם

מימי הבלנים ועד לזמן החדש מאת נתן שור תעשיה המזכרות העניפה והמשגשגת של בית לחם בתקופה העותימאנית מהוה תופעה יוצאת דופן בנוף הכלכלה של א"י . תושביה הנוצרים של עירה קטנה זו פיתחו מערכת כלכלית ענפה , שלא היתה ידועה בארץ באותם הימים . מוצריה יוצאו לאירופה ואמריקה , והגיעו אף לשוקי המזרח הרחוק . חמרי הגלם הובאו מחופי ים סוף , מאירופה ואפילו מאוסטרליה הרחוקה . אנשי בית לחם השכילו לגייס כשותפים פעילים סוחרים זרים : צרפתים , ונציאנים ואף את הנזירים הפרנציסקאנים , שמימנו חלק מהוצאות המסדר שלהם בארץ ע"י מכירת מזכרות . תושבי בית לחם חלשו על ארגון הענף , טיפלו במימונו והירבו לנסוע לארצות רחוקות - מדרום אמריקה ועד הודו , על מנת לשווק את מוצריהם ולרכוש חמרי גלם מתאימים . מוצרי תעשיה זו זכו לשבחים רבים בקרב יוצאי אירופה , שהיו רגילים לסטנדרטים מערביים . שגשוגה ורמתה של תעשיה זו מפליאים במיוחד על רקע התעשיה הנחשלת של ארץ ישראל בדורות הקודמים .  אל הספר
הוצאת ספרים אריאל