ירושלים בתקופה העות'מאנית

ירושלים נכבשה בידי העות'מאנים ב 1516 והם שלטו בה ארבע מאות שנים . היה זה פרק הזמן הממושך ביותר , שבו היתה ירושלים נתונה ברציפות תחת שלטון של כובש אחד . היתה זו גם התקופה שבה עברה ירושלים מימי הביניים לעת החדשה . ניתן היה לצפות , על כן , לשינויים שיטביעו את חותמם על קורות העיר , בנייניה ואתריה . בפועל , שרר קפאון במשך מרבית שנות השלטון העות'מאני בירושלים . תחומי העיר והמבנה הפיסי שלה השתנו אך מעט , ורבעי העיר , רחובותיה ושווקיה נותרו כמעט כשהיו ; לא זו בלבד שלא נעשו בה מפעלי פיתוח ולא הוקמו מבנים חדשים , אלא שאף הקיים סבל מפגעי הזמן . רבים ממבני הרת שהוקמו בתקופה הממלוכית הוסבו למבני מגורים ואחרים הוזנחו ; מצבן של הכנסיות התדרדר ומהן שניטשו או שינו את יעדן . מבני העיר ותשתיתה הוזנחו , לרבות החומות והמבנים המקודשים בהר הבית . יוצאות מכלל זה הן עשרות השנים הראשונות של השלטון העות'מאני , בעיקר ימי סולימאן המפואר , ובמידה מסוימת עשרות השנים האחרונות של התקופה , שבמהלכן ניסו הסולטאנים התורכים לארגן את שלטונם מחדש ברוח הזמן , וגילו יתר פתיחות והתחשבות בנתיניהם .  אל הספר
הוצאת ספרים אריאל