בשנת 1260 המשיכו המונגולים כובשי פרס ועירק ומחריביה של בגדר , להתקדם מערבה , לסוריה . הם לא נתקלו בהתנגדות של ממש , בין השאר בשל חולשתן של ערי סוריה . הכוחות המונגוליים נבלמו בקרב המכריע בעין ג'אלוד , שליד עין חרוד בעמק יזרעאל , באוגוסט . 1260 לצד הכח המרכזי פעלו יחידות קטנות , שמטרתן היתה להכין את דרכו של החיל העיקרי . אלה הגיעו אל עבר הירדן ודרום ארץ ישראל . יש ספקות רבים לגבי כניסתם לירושלים . באגרת הרמב"ן משנת ה'כ"ז ( 1267 ) נזכרת העובדה , כי העיר ריקה מתושבים שברחו ממנה מפני התתרים , אלא שבמקורות המוסלמיים לא נזכר כיבוש העיר על ידם , וניתן לשער שאילו פרצו המונגולים למקום כה רגיש כמו " בית , "אלמקדס היה לכך הד בכתבי ההיסטוריונים . הרושם הוא כי גם אם נכנסו המונגולים לירושלים - משימה קלה מבחינה צבאית , עשו זאת בכח קטן . בהשוואה לפגיעות בערים אחרות בארצות כיבושיהם , היה רישומם בירושלים מועט . פלישת 1260 ונצחון הממלוכים , שאך לפני עשור שנים העמידו את סולטאניהם הראשונים במצרים , סייעה להם בתפיסת השלטון . היא גם העלתה לעמדת הכרעה את ביברס , המנצח בעין ג'אלוד . עלייתו של איש צבא מיומן זה ...
אל הספר