גדעון ביגר תל-אביב של ראשית שנות 30-ה נראתה למבקריה ולגרים בה כ " עיר לבנטינית עם סגנון מזרח אירופאי , רחובות מוזנחים ומלוכלכים , חנויות למטה ודירות למעלה . " בסוף שנות 30-ה נראה החלק הצפוני של העיר כ '' עיר לבנה" ומודרנית , מלאה ב '' בתי קופסאות " גיאומטריים ופונקציונליים נעדרי כל קישוטי בנייה , שאיפיינו את בתי שנות 20-ה שנבנו בעיר . השינוי באופייה של העיר הינו תוצאה של השתלטות "הסגנון הבינלאומי " בבניית חלקיה הצפוניים של העיר תל-אביב , סגנון שהובא לארץ על-ידי כמה אדריכלים צעירים שחונכו או הושפעו מבית המדרש של ה '' באוהאוז" - בית המדרש לסגנון הבנייה החדש שרווח באירופה בתקופה שבין מלחמות העולם . נושאי דגל הבנייה בסגנון זה בתל-אביב היו האדריכלים אריה שרון , יוסף נויפלד וזאב רכטר . בתי הדירות , מבני הציבור ומעונות העובדים שנבנו משנות 30-ה בסגנון החדש היו ההישג המרשים ביותר של האדריכלות הארץ-ישראלית בקנה מידה בינלאומי . סגנון זה לא פותח אמנם כאן , אך ייחודו בארץ בכך שכמעט עיר שלמה - תל-אביב של שנות 30-ה - נבנתה בסגנון זה . מבני ה '' באוהאוז" על מגוון צורותיהם התרכזו ומתרכזים עד היום במרחב...
אל הספר