באחד הימים ובדוית צעירה לימים מקרב מחנה שבטה נעלמה ואללה הביאה לאחד המקומות ליד המעין . הופיע במקרה באותו יום שיר נכבד עם אנשיו וירא שם את הנערה הבדוית בלוית הרועים . ויאמר השיר לבדוית : — חפצי לשאתד לי לאשה . ותען לו : — כחפצר' לא אמאן . יישאנה לו לאשה וישאלנה על אודות הוריה ושבטה . ותען לו : — הנני בת משבט פלוני , ממחנות הבדוים . ותדרוש הנערה מבעלה את המוהר המגיע לה . והשיר פרע את המוהר חמישים נאקות . לקחה אשתו וטבעה את 1 " ואסם" שבטה על הרכוש החי שקיבלה מבעלה . לאחר שנים רבות נזדמנו אחיה לאותו מקום . בבואם למעין מצאו את "ואסם" שבטם על הגמלים ויגדל תמהונם מאוד . ויראו רועה בדרכם וישאלו : 1 םימז חקוק בגוף הבהמה ע"י כויח .
אל הספר