לברכות "שלא עשני גוי , אישה ועבד" ניתנו כינויים אחדים , ביניהם : " הברכות השליליות" או "ברכות . "הזהות בחרתי לכנותן בשם " הברכות , "המבחינות היות שבעצם אמירתן מבחינים אומריהן בינן לבין בני קבוצות אחרות ובאמצעותן הם מודים על מזלם הטוב . את שלוש הברכות מביא ר' יהודה , כפי שראינו בפרק על תולדות ברכות השחר . הוא קובע שיש לאומרן בכל יום , אם כי אינו מציין מתי ובאיזה הקשר ( תוספתא ברכות ו , ח . ( הציווי לומר את הברכות "בכל יום" הוא קטגורי ואינו קשור לפעולה כלשהי , לסדר היום או למעגל החיים . בכך הוא יוצא דופן לעומת שאר הברכות המובאות בפרק " הרואה" בתוספתא ( וגם במשנה ) והפוך להן . שאר הברכות בפרק נאמרות בצמידות לאירוע שנקרה על דרכם של המתפללים : על מה שראו , שמעו , הריחו או על התנסותם בחוויה מסוימת . כאלה הן גם ברכות הפעולות שסקרנו לעיל . בפרק על תולדות ברכות השחר עמדתי על כך , שמראשית ברייתן לא היו הברכות המבחינות קשורות לטקס ההשכמה התלמודי , אך הן מופיעות במסגרתו כבר בסידורים הקדומים ביותר שיש בידינו . הדבר כמובן מעורר שאלה , מדוע צורפו הברכות התנאיות הללו דווקא אל ברכות השחר התלמודיות ומדו...
אל הספר