בפרק זה אתחקה אחרי תולדותיו של טקס ההשכמה ביהדות , וביתר דיוק , אחרי התפתחות חלקיו הקדומים כפי שהם מופיעים לראשונה בתלמוד הבבלי בהקשר של טקס ביתי ופרטי , ועד להתגבשות החטיבה בסידורים המסורתיים . אציץ גם לפרק מרתק ולא מוכר בתולדות תפילות ישראל - ברכות השחר בגניזת קהיר - ואסיים בהתמודדויות של עורכי סידורים לא אורתודוקסיים עם אתגרים אידיאולוגיים ותיאולוגיים שמציבה החטיבה . ראשיתן של תפילות ישראל עלום הוא מן העין . אין אנו יודעים באופן ודאי מתי התחברו חטיבות התפילה השונות ומתי צורפו להן יחדיו הברכות השונות לכלל חטיבות ותפילות אורגניות . הדבר נכון שבעתיים לגבי ברכות השחר , שנאמרו באופן מקורי ברשות הפרט . אמנם אין אנו יכולים לומר בוודאות מתי פשט המנהג לומר עם היקיצה ברכות כדוגמתן של ברכות השחר המצויות בסידורי ימינו ועד כמה היה רווח בתחילה , אבל על אף שרב הנסתר על הנגלה , נוכל לשרטט ולו באופן ניסיוני את תהליך התפתחותה של החטיבה . נתחיל , כמובן , במקרא , ספר הספרים של עם ישראל . ניתן למצוא בתנ"ך אזכורים אחדים של תפילה עם שחר . לדוגמה : "נכון לבי אלהים נכון לבי אשירה - T ? T ואזמרה : ? ...
אל הספר