[ה] ציפון

. 14 השם לציון רוח השמים צפון צורתו במשנה כצורתו במקרא ( נוסח טבריה ונוסח בבל ;( הוא שקול במשקל פעול ( בקמץ לא מתקיים : ( צפון ( צפונה ; והתארים צפוני , צפונית . ( ואכן כך הוא מנוקד בכל כתבי היד המנוקדים של המשנה ( ק פא פס ; פר א . ( אבל כבר ציין קוטשר שבמשנה אחת נקרתה בכ"י פא הצורה לציפונה ( ראש השנה ב , ו , ( שאינה אלא קריאה על דרך הארמית . צורה זו מוצאת את ביטויה כבר בטקסט העיצורי , שכן המילה כתובה ביו"ד אחרי הצד"י . הצורה הארמית ציפון , ציפתה ידועה מתרגום אונקלוס ( למשל בראשית יג ( 14 ומתרגום יונתן לנביאים ( למשל יהושע ח . ( 11 וזו הצורה גם בארמית היהודית של ארץ ישראל ובארמית הבבלית , וכן מצאנו בסורית רוח" ) . ( "ציפונא וזו דרך קריאתו של השם הזה במסורת שומרון ; למשל , צפונה ( במדבר ב ( 25 נהגית בפיהם . sibbuna נראה שמה שקיבלה מסורת שומרון כצורה קבועה מן הארמית הוא שחדר במקום אחד ויחיד לכתיבתו ולניקודו של כ"י פא .  אל הספר
מוסד ביאליק