[א] צורות שנשאלו בדרך קבע מן הארמית

. 4 שאלת המגע בין לשון חכמים והארמית נידונה בהרחבה במחקר , בפרט בכל הנוגע לאוצר המילים והסמנטיקה . רבים דנו בסוגיה הזאת , ובשני הדורות האחרונים עסקו 9 8 7 בה הרבה פרופ' יחזקאל קוטשר ומנחם מורשת זכרם לברכה ויצחק גלוסקא 4 למשל שם העצם חצר והבינוני / שם התואר המועצם זקן רווח בהם הכתיב ביו"ד בצורות הנטויות , כגון חציך , חצירו , חצירות ; זקיני , זקינים . שכן צירי בהברה פתוחה נכתב בכתבי היד של ספרות חז"ל בכתיב מלא יו"ד אפילו במילים שגורות במקרא . 5 ראה להלן . 21-20 §§ 6 ראה לעיל פרק ז , . 16-14 §§ 7 בכמה ממאמריו העוסקים בל"ח - כמעט כולם כונסו בספרו מחקרים בעברית ובארמית - עסק בהשפעת הארמית עליה . מאמרו "בבואה של הארמית בעברית" ( קוטשר , מחקרים , עמ' שצד-תו ) הוא דוגמה מובהקת להיבט הזה בעבודתו של קוטשר . 8 ראה מורשת , לקסיקון , במיוחד 8-6 §§ בעמ' ; 35-30 וכן פרק ג 4 § בעמ' 81-72 ופרק ד 2 § בעמי ; 92-89 ערכי הלקסיקון עצמו בעמ' 408-99 רצופים הערות לרוב על זיקת לשון התנאים לארמית . 9 תחילה בעבודת הדוקטור שלו , השפעת הארמית על לשון המשנה , אוניברסיטת בר אילן , רמת גן תשמ"ח ; ואחר כך בספרו הקצר ( ...  אל הספר