. 15 במשנת מכות ג , טו שנינו : רבי שמעון בר רבי אומר , הרי הוא אומר : "רק חזק לבלתי אכל הדם כי הדם הוא הנפש" וגר ( דברים יב - ( 23 ומה אם הדם שנפשו של אדם קצה הימנו , הפורש ממנו מקבל שכר . גזל ועריות שנפשו של אדם מתאווה להן ומחמדתן , ( הגיה , ( בחילוף קו"ף בגימ"ל וחי"ת בה '' א . אכן בעיה קשה היא גיזרונו של הגיה העברי . בן יהודה ( כרך ז , עמ' ( 3505-3503 ראה להפריד בין נג"ה = האיר הכללי לבין נג"ה = הגיה ספר , וראה בהם שני שרשים נפרדים . ובהערה 5 בעמי 3505 דחה את דעת כל הקדמונים כולם , כפי שעשה י' לוי במילונו , שטען "כי הסתעפות מושג עיון ותיקון ספר ממושג אויר אינה . "טבעית ובהמשך הדברים הוא אומר : "ואולם גם גזרתו מן השורש נגה בערבית במשמ' הרחיק אינה . "טבעית הבירור החוזר של נג'ה בערבית מראה , שבדרך כלל עניינו הרחיק את האדם והשיב פניו ריקם , דחה אדם בלתי אהוב באופן מכוער , נזף בו . וספק אם נוכל באמת לראות בהגיה ( הפעיל של נג"ה ) העברי את נג'ה הערבי . אך מאחר שהקשר מבחינת חוקי המעתק עם נקח קשה גם הוא , שמא בכל זאת יש טעם בדברי הקדמונים , שהגיה שעניינו האיר הוא שנתגלגל לציין את פעולת ההגהה...
אל הספר