6. הדגם השני - הפואמה ככלי לעיצוב סמלי רב־רובדי של בעיות לאומיות ואקזיסטנציאליות - 'מתי מדבר'

כשנה לאחר התמורה המהפכנית שחולל ביאליק עם 'שירתי , ' מתרחש אירוע נוסף בתולדות הפואמה . לאירוע זה מייחסים מרבית החוקרים את המשקל והחשיבות המהפכניים העיקריים - הופעת הפואמה של ביאליק 'מתי מדבר ( תרס " ב . ( מתולדות המחקר ביצירה זו עולה , כי 'מיטב הביאליקיסטים העמידוה במרכז עיוניהם וראו בה יצירת מפתח , המגלמת את פיסגות החזון , מעמקי החוויה ושיאי השכלול באמצעי העיצוב , ' כפי שניסח זאת לאחרונה צ ' לוז , במבוא לאנתולוגיה שבעריכתו , המקבצת אינטרפרטציות מרכזיות של היצירה ( לוז , , 1988 עמ ' . 5 הפרשנויות השונות יצוטטו מתוך קובץ זה . ( לוז מתאר את האינטרפרטציות כשורה של נסיונות 'לפתור את החירות הגדולות שחרה הפואמה לקורא , 'העברי זאת מפני שהיא 'יהלום קשה , רב זויות ורב פנים , ( . .. ) יצירה אחת ושלמה בתוכה ואינה ניתנת למיצוי ; היא מציגה שלל אספקטים המתחלפים בצבעים שונים ובפנים אחרות בהתאם לנקודת התצפית ' ( שם , עמ' . ( 6 המהלך הפרשני לדורותיו מתואר כמהלך שבו 'כל חוקר שם את הדגש על אספקט מיוחד שביצירה , הנראה לו , לשיטתו , כעניין המרכזי בה ' ( שם . ( ממהלך זה אפשר אמנם להסיק , כפי שמסיק לוז , שתי...  אל הספר
מוסד ביאליק