הסימנים הראשונים להתמודדות הממשית של הפואמה עם התהליכים והתביעות החדשות יורגשו , כאמור , רק בסוף העשור . אך בטרם נפנה לעסוק בשנים האלה ראוי לתת את הדעת על שיר סיפורי מסוים , י תקון לבן הארמי ' של מ"א גינצבורג ( מחבר האוטוביוגרפיה , ( 'אביעזר' שפורסם ב . 1864 הטקסט הזה אמנם לא נכתב בהקשר הספרותי והתרבותי של שנות השישים , כי אם כעשרים שנה לפחות קודם לכן . מחברו נפטר כבר ב , 1846 והיצירה הוצאה לאור על ידי אחיו . לענייננו , חשובה קודם כול 'התנצלות המוציא לאור / מעין הקדמה לשיר , ובה מסביר אחי המחבר את מניעיו לפרסום כתב היר דווקא כעת , אף על פי שלא התכוון לפרסמו כלל . וכך הוא אומר שם : ... ' דמיתי כי הבלי ימי החושך להאמין ברוחות ובשרים ובדברים היוצאים מגבול הטבע כבר ספו תמו מן בלהות , ואין להם חלק ונחלה עוד בבית ישראל , ומה לי להזכיר אפוא סכלות ופתיות אבותינו אשר כבר עלו עשבים בלחייהם ? - אולם זה לא כבר נפקחו עיני לראות כי הבלי ימי הביניים חיים עדנה בלבב ההמון מבני עמנו , עדנה מאמינים המה בלהטי ימי הקדם , ואמונתם כעת היא רק מתנמנמת בלבבם וכל מקרה קטון ומצער יעורר אותה משנתה ותררמתה ' . .....
אל הספר